סיפור ירושלמי עתיק

סיפור עתיק על פטנט ירושלמי המנהג האהוב, והמשמין, מכולם הוא כמובן אכילת הלביבות והסופגניות. מקורו ככל הנראה בנס פך השמן, ולכן המאכלים המטוגנים. אך הסמל הבלתי מעורער של החג הוא החנוכייה. ואכן, כדאי לנצל את ימי החג לסיורי חנוכיות, ואין כמו ירושלים לשם כך. מומלץ לצאת לסיורים אלו מהיום החמישי של החג ואילך, אז החנוכיות כבר מפיצות אור רב. ימי החג האחרונים הם גם הזדמנות מצוינת לחובבי הצילום. ולמה דווקא ירושלים? משום שכמו שבעיר הקודש התפתחה שפה ירושלמית ייחודית (לאפה = אשתנור; גוגואים = אג'ואים; השפיצים שבגלגלי האופניים =סילקים ועוד), הרי שבבירה תוכלו לראות גם חנוכייה ייחודית במינה –"חנוכיית אקווריום".במה מדובר? את החנוכייה הרי יש להציב על אדן החלון או מחוץ לבית, כדי שאורה ייראה על ידי העוברים והשבים. אך מזג האוויר הירושלמי, שמאופיין בגשם, רוח וקור, אינו מיטיב עם הנרות הדולקים. ישבו חכמי ירושלים במאה ה 19- וניסו לחשוב על פתרון. כך עלה הרעיון לחנוכייה בתוך מעין אקווריום, המוגנת מרוחות ומגשמים. למתקן דלתות זכוכית ו 3- ארובות, ובתוכו 8 כוסיות מלאות בשמן ובפתילים. אם גם אתם חושקים בחנוכייה שכזאת, תוכלו לרכוש אותה בבתי המלאכה הזעירים בשכונת מאה שערים ובשכונת גאולה השכנה.